תפוזי שמוטי וטלפון מושתק
- 13 באפר׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 16 באפר׳
אבא שלי מתגייס למצוא תפוזים עבי קליפה בסוף העונה
יש הרבה יתרונות לעבודה עם פירות טריים. הבעיה היחידה שצריך להקפיד לקטוף אותם, ובכן, טריים.
וכך יצא שעץ התפוז במשתלה, בשיא חוצפתו, בחר להבשיל דווקא בתקופה לחוצה שהיתה לי בעבודה. וכשהתפניתי לקטוף את הפירות כדי לגורר מהם את הקליפה ולהכין מרציפן שוקולד מריר ותפוז, חיכו לי על העץ 3 תפוזים קשישים ויבשושים.
לא איבדתי עשתונות. מיד התקשרתי לאבא שלי, הגוגל מאפ של עצי הפרי באזור. סיפרתי על פיאסקו התפוזים ושאלתי איפה אפשר למצוא עצים עם פרי.
לא לדאוג, הוא ענה. העניין בטיפול.
יום אח"כ דפיקה בדלת. אבא שלי בפתח עם ארגז מלא תפוזים מזן ולנסיה. "למה את לא עונה בטלפון?" הוא רטן, ואני בדקתי וראיתי שהטלפון על שקט. הבטחתי שזה לא יקרה יותר.
ולנסיה הוא זן אידיאלי למיץ. הקליפה שלו, לעומת זאת, היא דאונר רציני. דקיקה מדי. ניסיתי לגרר, אבל במקום פתיתי שלג כתומים קיבלתי עיסה על השיש ושפריצים לעיניים.
לא איבדתי עשתונות. מיד התקשרתי לאבא שלי. קליפה עבה זה זן שמוטי, הוא קבע. ביני לבין עצמי תהיתי איפה הוא ימצא תפוזי שמוטי בסוף החורף, אבל לא דאגתי לרגע. גוגל מאפ של עצי פרי, אומרים לכם.
יום אח"כ דפיקה בדלת. אבא שלי בפתח עם ארגז מלא תפוזי שמוטי. "למה את לא עונה בטלפון?" הוא רטן, ואני בדקתי וראיתי שהטלפון על שקט. הבטחתי שזה לא יקרה יותר. שעה אחר כך כבר היתה על השיש ערימת פתיתים כתומים לתפארת.
תגובות